4
1
          אֵיכָה֙
          יוּעַ֣ם
          זָהָ֔ב
          יִשְׁנֶ֖א
          הַכֶּ֣תֶם
          הַטּ֑וֹב
          תִּשְׁתַּפֵּ֙כְנָה֙
          אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ
          בְּרֹ֖אשׁ
          כָּל־חוּצֽוֹת׃
          ס
        
2
          בְּנֵ֤י
          צִיּוֹן֙
          הַיְקָרִ֔ים
          הַמְסֻלָּאִ֖ים
          בַּפָּ֑ז
          אֵיכָ֤ה
          נֶחְשְׁבוּ֙
          לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ
          מַעֲשֵׂ֖ה
          יְדֵ֥י
          יוֹצֵֽר׃
          ס
        
3
          גַּם־תנין
          חָ֣לְצוּ
          שַׁ֔ד
          הֵינִ֖יקוּ
          גּוּרֵיהֶ֑ן
          בַּת־עַמִּ֣י
          לְאַכְזָ֔ר
          כי
          ענים
          
          בַּמִּדְבָּֽר׃
          ס
        
4
          דָּבַ֨ק
          לְשׁ֥וֹן
          יוֹנֵ֛ק
          אֶל־חכּ֖וֹ
          
          
          
          בַּצָּמָ֑א
          עֽוֹלָלִים֙
          שָׁ֣אֲלוּ
          לֶ֔חֶם
          פֹּרֵ֖שׂ
          אֵ֥ין
          לָהֶֽם׃
          ס
        
5
          הָאֹֽכְלִים֙
          לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים
          נָשַׁ֖מּוּ
          בַּחוּצ֑וֹת
          הָאֱמֻנִים֙
          עֲלֵ֣י
          תוֹלָ֔ע
          חִבְּק֖וּ
          אַשְׁפַּתּֽוֹת׃
          ס
        
6
          וַיִּגְדַּל֙
          עֲוֺ֣ן
          בַּת־עַמִּ֔י
          מֵֽחַטַּ֖את
          סְדֹ֑ם
          הַֽהֲפוּכָ֣ה
          כְמוֹ־רָ֔גַע
          וְלֹא־חָ֥לוּ
          בָ֖הּ
          יָדָֽיִם׃
          ס
        
7
          זַכּ֤וּ
          נְזִירֶ֙יהָ֙
          מִשֶּׁ֔לֶג
          צַח֖וּ
          מֵחָלָ֑ב
          אָ֤דְמוּ
          עֶ֙צֶם֙
          מִפְּנִינִ֔ים
          סַפִּ֖יר
          גִּזְרָתָֽם׃
          ס
        
8
          חָשַׁ֤ךְ
          מִשְּׁחוֹר֙
          תָּֽאֳרָ֔ם
          לֹ֥א
          נִכְּר֖וּ
          בַּחוּצ֑וֹת
          צָפַ֤ד
          עוֹרָם֙
          עַל־עַצְמָ֔ם
          יָבֵ֖שׁ
          הָיָ֥ה
          כָעֵֽץ׃
          ס
        
9
          טוֹבִ֤ים
          הָיוּ֙
          חַלְלֵי־חֶ֔רֶב
          מֵֽחַלְלֵ֖י
          רָעָ֑ב
          שֶׁ֣הֵ֤ם
          יָז֙וּבוּ֙
          מְדֻקָּרִ֔ים
          מִתְּנוּבֹ֖ת
          שָׂדָֽי׃
          ס
        
10
          יְדֵ֗י
          נָשִׁים֙
          רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת
          בִּשְּׁל֖וּ
          יַלְדֵיהֶ֑ן
          הָי֤וּ
          לְבָרוֹת֙
          לָ֔מוֹ
          בְּשֶׁ֖בֶר
          בַּת־עַמִּֽי׃
          ס
        
11
          כִּלָּ֤ה
          יְהוָה֙
          אֶת־חֲמָת֔וֹ
          שָׁפַ֖ךְ
          חֲר֣וֹן
          אַפּ֑וֹ
          וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ
          בְּצִיּ֔וֹן
          וַתֹּ֖אכַל
          יְסוֹדֹתֶֽיהָ׃
          ס
        
12
          לֹ֤א
          הֶאֱמִ֙ינוּ֙
          מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ
          וכל
          יֹשְׁבֵ֣י
          תֵבֵ֑ל
          כִּ֤י
          יָבֹא֙
          צַ֣ר
          וְאוֹיֵ֔ב
          בְּשַׁעֲרֵ֖י
          יְרוּשָׁלִָֽם׃
          ס
        
13
          מֵֽחַטֹּ֣את
          נְבִיאֶ֔יהָ
          עֲוֺנ֖וֹת
          כֹּהֲנֶ֑יהָ
          הַשֹּׁפְכִ֥ים
          בְּקִרְבָּ֖הּ
          דַּ֥ם
          צַדִּיקִֽים׃
          ס
        
14
          נָע֤וּ
          עִוְרִים֙
          בַּֽחוּצ֔וֹת
          נְגֹֽאֲל֖וּ
          בַּדָּ֑ם
          בְּלֹ֣א
          יֽוּכְל֔וּ
          יִגְּע֖וּ
          בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם׃
          ס
        
15
          ס֣וּרוּ
          טָמֵ֞א
          קָ֣רְאוּ
          לָ֗מוֹ
          ס֤וּרוּ
          ס֙וּרוּ֙
          אַל־תִּגָּ֔עוּ
          כִּ֥י
          נָצ֖וּ
          גַּם־נָ֑עוּ
          אָֽמְרוּ֙
          בַּגּוֹיִ֔ם
          לֹ֥א
          יוֹסִ֖יפוּ
          לָגֽוּר׃
          ס
        
16
          פְּנֵ֤י
          יְהוָה֙
          חִלְּקָ֔ם
          לֹ֥א
          יוֹסִ֖יף
          לְהַבִּיטָ֑ם
          פְּנֵ֤י
          כֹהֲנִים֙
          לֹ֣א
          נָשָׂ֔אוּ
          זקנים
          
          לֹ֥א
          חָנָֽנוּ׃
          ס
        
17
          עודינה
          תִּכְלֶ֣ינָה
          עֵינֵ֔ינוּ
          אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ
          הָ֑בֶל
          בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ
          צִפִּ֔ינוּ
          אֶל־גּ֖וֹי
          לֹ֥א
          יוֹשִֽׁעַ׃
          ס
        
18
          צָד֣וּ
          צְעָדֵ֔ינוּ
          מִלֶּ֖כֶת
          בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ
          קָרַ֥ב
          קִצֵּ֛ינוּ
          מָלְא֥וּ
          יָמֵ֖ינוּ
          כִּי־בָ֥א
          קִצֵּֽינוּ׃
          ס
        
19
          קַלִּ֤ים
          הָיוּ֙
          רֹדְפֵ֔ינוּ
          מִנִּשְׁרֵ֖י
          שָׁמָ֑יִם
          עַל־הֶהָרִ֣ים
          דְּלָקֻ֔נוּ
          בַּמִּדְבָּ֖ר
          אָ֥רְבוּ
          לָֽנוּ׃
          ס
        
20
          ר֤וּחַ
          אַפֵּ֙ינוּ֙
          מְשִׁ֣יחַ
          יְהוָ֔ה
          נִלְכַּ֖ד
          בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם
          אֲשֶׁ֣ר
          אָמַ֔רְנוּ
          בְּצִלּ֖וֹ
          נִֽחְיֶ֥ה
          בַגּוֹיִֽם׃
          ס
        
21
          שִׂ֤ישִׂי
          וְשִׂמְחִי֙
          בַּת־אֱד֔וֹם
          יושבתי
          בְּאֶ֣רֶץ
          ע֑וּץ
          גַּם־עָלַ֙יִךְ֙
          תַּעֲבָר־כּ֔וֹס
          תִּשְׁכְּרִ֖י
          וְתִתְעָרִֽי׃
          ס
        
22
          תַּם־עֲוֺנֵךְ֙
          בַּת־צִיּ֔וֹן
          לֹ֥א
          יוֹסִ֖יף
          לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ
          פָּקַ֤ד
          עֲוֺנֵךְ֙
          בַּת־אֱד֔וֹם
          גִּלָּ֖ה
          עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃
          פ